כאשר ברור שחיי הנישואין הגיעו אל קיצם ושני בני הזוג מודעים לעובדה שלא ניתן להמשיך אותם כבעבר, מגיע הזמן שבו צריך לחשוב על הליך הגירושין ועל כל מה שכרוך בו: חלוקת הרכוש, משמורת על הילדים, הסדרי ראייה לילדים, תשלום מזונות וכל הכרוך באלה.
הליך הגירושין אמור להביא בסופו למצב שבו כל אחד מבני הזוג ממציא את עצמו מחדש: בניית חיים חדשים ואימוץ הרגלים ושגרת חיים שונה בתכלית מזו שהיתה נהוגה בטרם נפרד הזוג. בעצם החיים החדשים מתחילים אחרי פתיחת תיק הגירושין ברבנות.
דא עקא, לעיתים מזומנות מתחילים מאבקים מיותרים בין בני הזוג כמעט בכל נושא. המאבקים הללו עולים כסף רב ובמרבית המקרים מסתיימים במקום שבו התחילו, למרות ההוצאות הרבות. אבל האם ניתן לעשות אחרת? ואם כן – כיצד?
הסכם ממון לפני הנישואין והמשמעויות שלו
אני מאמינה כי האפשרות הראשונה וההגיונית ביותר הינה חתימה על הסכם חלוקת רכוש או הסכם ממון עוד לפני הנישואין. הטקס הדתי ושמירה על המסורת הינה בהחלט דבר חשוב, אבל את ההסכמה במקרה של גירושין מוטב להשיג מראש. הסכם ממון מגדיר את הרכוש שכל אחד מהצדדים מביא למשפחה החדשה, רכוש שיחזור לידי בעליו במקרה של גירושין. כמו כן מגדיר ההסכם את החלוקה של הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין. ההסכם מגדיר מראש גם את ההסדרים בנוגע לילדים, עד כמה שאפשר.
החסרון העיקרי של הסכם כזה הוא שיש בו הרבה חלקים חסרים, העשויים להשפיע על המצב בעתיד. דוגמה טובה לכך הינה ילד שנולד נכה, מה שלא ניתן לצפות מראש. ההסכם חייב לכלול התייחסות למקרים כאלה אבל גם לאחר מכן יש מקום להתדיינות משפטית. אבל היתרון של הסכם כזה טמון בעובדה שמרבית החלקים בפאזל הלא נעים הקרוי גירושין מורכבים מראש ולא נותר אלא ליישם את ההסכם, כולו או בחלקו.
הליך גישור והיתרונות הטמונים בו
ישנם מקרים שבהם חילוקי הדעות בין בני הזוג הם כה עמוקים, עד שלא ניתן להגיע לפתרון ישים ובר קיימא. ההתדיינויות עלולות להימשך זמן רב, והמרוויחים העיקריים לא יהיו דווקא בני הזוג עצמם. במקרים רבים ממליצים בתי המשפט עצמם על פעולת גישור, במטרה להקל על שני בני הזוג להגיע להסכמה.
הליך הגישור מבוצע על ידי גורם מוסמך המוסכם על שני הצדדים. בדרך כלל מנסה המגשר לבדוק את האפשרות שבני הזוג יחזרו לחיות יחד. יש מקרים שבהם הדבר עולה בידו, בעיקר במקרים שהמחלוקות אינן כה מהותיות כפי שנדמה היה מלכתחילה. אבל במרבית המקרים, המגשר הוא הגורם המצמצם את זמן ההתדיינות בין בני הזוג על תנאי הגירושים. הוא נפגש עם שני בני הזוג, ולאחר כמה מפגשים הוא מעצב הסכם שאמור לענות על הצרכים של שניהם. משהוסכם ונחתם ההסכם, הוא מקבל תוקף של פסק דין.
היתרון הגדול של הליך הגישור הוא שהוא איננו כרוך בהתדיינויות משפטיות, עם כל העלויות הכרוכות בהן. זאת ועוד – מאחר שבני הזוג הסכימו מראש על זהות המגשר ועל הסמכויות שלו, הסיכוי שההסכם שהושג ייושם הוא גדול מאד. הסטטיסטיקה מוכיחה שאחוז גבוה יותר של הסכמי גירושין מיושם בגישור, יחסית לפסקי דין או הסדרי גירושין אחרים.
גם אם לא היה הסכם ממון בין בני הזוג וגם אם לא בוצע הליך גישור, עדיין יכולים בני הזוג להגיע להסכמה ביניהם לאחר ההחלטה להתגרש. הבחירה בהתדיינות משפטית ארוכה ויקרה צריכה להתבצע אך ורק אם כלו כל הקיצין ולא ניתן למצוא פתרון אחר. אבל במקרה כזה על שני בני הזוג לדעת כי מאבק כזה עלול לפגוע בשניהם כאחד. בהליך גירושין צריכים שני בני הזוג להיות חכמים, לא צודקים.
