כשמשקיעים בוחנים את שוק המניות, אחת הדרכים המקובלות למיין חברות היא לפי סגנון ההשקעה שלהן: מניות צמיחה (Growth) ומניות ערך (Value) . לעיתים קרובות מניות טכנולוגיה מזוהות עם מניות צמיחה, בשל קצב הצמיחה שמאפיין חברות רבות בענף, אך חשוב להבחין בין המושגים: טכנולוגיה היא סקטור עסקי, ואילו צמיחה וערך הם סגנונות סיווג של מניות. חברה טכנולוגית יכולה להציג מאפייני ערך, וחברה מענף אחר יכולה להיכלל בקבוצת הצמיחה.
ההבחנה בין הקטגוריות מתבססת על מאפיינים פיננסיים, על תמחור השוק ועל ציפיות לגבי התפתחות העסק. הבחינה של הביצועים ההיסטוריים של מדדי סגנון השקעה בארה"ב, המסווגים מניות לפי מאפייני צמיחה וערך, מראה כי לא הייתה לאורך השנים קטגוריה אחת שהובילה בכל תקופה. במילים אחרות – Value vs Growth הוא לא רק ויכוח תיאורטי, אלא הבחנה שמשתקפת גם בהתנהגות השוק בתקופות שונות.
מה מגדיר מניית צמיחה ומה מגדיר מניית ערך – המאפיינים הפיננסיים
מניות צמיחה הן מניות של חברות שהשוק מייחס להן פוטנציאל להמשך גידול משמעותי בהכנסות וברווחים. מאפיינים נפוצים שלהן הם שיעורי צמיחה גבוהים יחסית, השקעה משמעותית בהתרחבות עסקית ולעיתים גם תמחור גבוה יותר ביחס לרווחים או להכנסות הנוכחיים.
חלק מהחברות הללו מעדיפות להפנות את הרווחים להשקעה במחקר ופיתוח, בהרחבת פעילות, ברכישת חברות או בכניסה לשווקים חדשים, במקום לחלק חלק גדול מהם כדיבידנד. לכן, שיעור דיבידנד נמוך או היעדר דיבידנד אינם בהכרח סימן לחולשה, אלא יכולים להיות חלק ממודל הצמיחה של החברה.
מניות ערך, לעומת זאת, הן מניות שמחירן בשוק נחשב נמוך יחסית למדדים פיננסיים של החברה, כמו רווחים, הכנסות או שווי נכסיה. השקעת ערך מתמקדת, בין היתר, בניסיון לזהות פער בין המחיר שבו המניה נסחרת לבין הערך שהמשקיע מייחס לפעילות העסקית.
אחד המדדים המזוהים עם הבחינה הזו הוא מכפיל הרווח (P/E) – כלומר היחס בין מחיר המניה לבין הרווח למניה. מכפיל נמוך יחסית עשוי להיות אחד המאפיינים של מניית ערך, בעוד שמניות צמיחה נסחרות לעיתים במכפילים גבוהים יותר, המשקפים ציפיות להמשך גידול ברווחים.
מדדים נוספים יכולים לכלול מכפיל הכנסות, יחס בין שווי השוק להון העצמי, שיעורי צמיחה היסטוריים ותחזיות לצמיחה עתידית, וכן מדיניות חלוקת דיבידנד.
חשוב להדגיש שסיווג מניה אינו בהכרח מוחלט – מדדים מקצועיים אינם מסתפקים תמיד במדד בודד, וחברות יכולות להציג במקביל מאפיינים של צמיחה ושל ערך. אחת המתודולוגיות המוכרות לסיווג מניות לפי סגנון היא זו של FTSE Russell, שעל פיה נבנים בין היתר מדדי Russell 1000 Growth ו־Russell 1000 Value . הסיווג אינו מבוסס על מדד יחיד: Russell משלבת נתון המשקף מאפייני ערך – היחס בין שווי השוק להון העצמי (Book-to- Price) – עם שני מדדים המשקפים מאפייני צמיחה: תחזית לצמיחת הרווחים בטווח הבינוני וקצב צמיחת המכירות למניה בחמש השנים האחרונות. על בסיס נתונים אלה מחושב לכל חברה ציון משולב, ובהמשך אלגוריתם הסתברותי קובע את מידת השיוך שלה למדד הצמיחה ולמדד הערך. לכן, חברה יכולה להשתייך באופן מלא לאחד הסגנונות, או להיות מיוצגת בשני המדדים במקביל, בהתאם למאפיינים שלה.
כיצד התנהגו שתי הקטגוריות בסביבות ריבית שונות – תיעוד היסטורי
הריבית היא אחד המשתנים שנבחנים כאשר מנסים להבין את התנאים הכלכליים שבהם סגנונות שונים בשוק המניות נטו לבלוט. עם זאת, אין כלל שלפיו ריבית מסוימת מובילה בהכרח לביצועים טובים יותר של קטגוריה מסוימת.
נתוני Russell 1000 Growth ו־Russell 1000 Value ממחישים זאת היטב. בשנת 2020, שבה הריבית בארה"ב הייתה נמוכה מאוד והבנקים המרכזיים נקטו מדיניות מרחיבה על רקע משבר הקורונה, מדד Russell 1000 Growth עלה ב־38.5%, לעומת 2.8% במדד Russell 1000 Value.
בשנת 2021 הפער הצטמצם: מדד הצמיחה עלה ב־27.6%, ואילו מדד הערך עלה ב־25.2%. ב־2022 התמונה התהפכה: מדד Growth ירד ב־29.1%, בעוד שמדד Value ירד ב־7.5% בלבד.
הנתונים אינם עומדים בפני עצמם. 2022 הייתה שנה שבה האינפלציה עלתה והריבית בארה"ב הועלתה במהירות. מניות שהיו מתומחרות על בסיס ציפיות לצמיחה עתידית נפגעו בתקופה זו יותר, בעוד שמניות הערך הפגינו ירידה מתונה יותר במדד.
בשנים שלאחר מכן התחלפה התמונה שוב. ב־2023 עלה Russell 1000 Growth ב־42.7%, לעומת 11.5% ב־Value, וב־2024 נרשמו עליות של 33.4% ו־14.4%, בהתאמה. בסיכום שנת 2025, מדדRussell 1000 Value רשם תשואה של כ-15.9%, בעוד שמדד Russell 1000 Growth רשם תשואה של כ-10% בלבד. כלומר, ב-2025 מדד הערך למעשה הוביל על פני מדד הצמיחה.
המשמעות היא שהנתונים ההיסטוריים מאפשרים לזהות תקופות שבהן סגנון מסוים בלט, אבל אינם מספקים נוסחה פשוטה לחיזוי הביצועים העתידיים.
עשור הטק מול עשור הערך – מה אפיין כל תקופה?
העשור האחרון מספק דוגמה בולטת לכך שסגנונות השקעה יכולים לעבור מחזורי הובלה משתנים. מניות הצמיחה, ובייחוד חברות הטכנולוגיה הגדולות, נהנו במשך שנים מהתרחבות הפעילות הדיגיטלית, מחשוב הענן, המסחר המקוון ותחומים נוספים.
נתוני מדדי Russell ממחישים את עוצמת המגמה: בין 2017 ל־2021 נרשמו מספר שנים שבהן מדד Growth רשם תשואות גבוהות בהרבה ממדד Value. כך, למשל, ב־2017 עלה מדד Growth ב־30.2%, לעומת 13.7% בלבד במדדValue . ב־2019 נרשמה עלייה של 36.4% בצמיחה לעומת 26.5% בערך, וב־2020 הפער נפתח לשיא עם 38.5% לעומת 2.8% בלבד.
אולם גם בתוך אותה תקופה נרשמו חילופי מגמות. שנת 2022 הייתה דוגמה בולטת לכך, כאשר מניות הערך הפגינו עמידות וירדו מעט מאוד בהשוואה לנפילה החדה במניות הצמיחה. לאחר מכן חזר היתרון למדדי ה- Growthב-2023 וב-2024, עד שהתמונה שוב התאזנה ב-2025 לטובת מדדי הערך.
לכן, כשמדברים על "עשור הטק" או על תקופה שבה "מניות הערך חוזרות", כדאי לראות בכך תיאור של פרק זמן מסוים בלבד ולא קביעה מוחלטת לגבי השלב הבא בשוק. ביצועי העבר של מדדי הסגנון אינם מספקים ערובה או מפתח לחיזוי ביצועיהם בעתיד.
מה ההבדל בין הקטגוריות מבחינת תנודתיות ומחזורי מסחר – נתונים עובדתיים
מעבר לתשואה, ניתן להשוות בין הקטגוריות גם באמצעות מדדי תנודתיות. אחד המדדים המקובלים הוא סטיית תקן היסטורית, שמודדת עד כמה התשואות השתנו סביב הממוצע בתקופה נתונה. מדד נוסף הוא בטא, שבוחן את הרגישות היחסית של נכס לתנועות במדד שוק.
גם כאן, הנתונים של Russell מציגים הבדל היסטורי. נכון לסוף אוגוסט 2026, סטיית התקן השנתית של Russell 1000 Growth הייתה 17.8%, לעומת 11.2% ב־Value. בתקופת חמש השנים שנמדדה הייתה התנודתיות החודשית הממוצעת השנתית 19.5% ב־ Growth לעומת 14.9% ב־Value.
הנתונים משקפים מאפייני שוק היסטוריים ולא קובעים מה תהיה התנודתיות של שתי הקטגוריות בעתיד. כמו כן, רמת התנודתיות של מדד אינה מספיקה לבדה כדי לקבוע אם השקעה מסוימת מתאימה למשקיע.
כיצד מזהים לאיזו קטגוריה שייכת מניה – כלים וקריטריונים מקובלים
סיווג מניות לפי סגנון השקעה נעשה באמצעות שילוב של נתונים פיננסיים ולא באמצעות בדיקה של פרמטר יחיד. משקיעים יכולים לבחון, בין היתר, קצב צמיחת ההכנסות והרווחים, מכפיל רווח, מכפיל הכנסות, יחס מחיר להון עצמי, שיעור דיבידנד ונתונים נוספים.
במדדים מקצועיים נעשה שימוש במתודולוגיות סדורות יותר. Russell למשל, משלבת נתוני תמחור עם מדדי צמיחה, ומחשבת לכל חברה הסתברות לסיווג בסגנון Value אוGrowth . התוצאה יכולה להיות הקצאה מלאה לאחד הסגנונות או שילוב של שניהם.
משקיעים העוקבים אחר מניות לפי קטגוריות סגנון – צמיחה, ערך, דיבידנד – נעזרים לעיתים בתכנים מקצועיים שמסייעים להם לפרש מדדים פיננסיים. עולם הידע של אלטשולר שחם טרייד מרכז מאמרים בנושאי ניתוח והשקעה למי שמבקש להעמיק את הבנתו לפני קבלת החלטה.
גם כלי סינון וניתוח במערכות מסחר מאפשרים לעבור ממבט כללי על השוק לבחינה של מאפיינים פיננסיים של חברות. השימוש בהם אינו מחליף את הצורך להבין מה עומד מאחורי הנתונים, אך הוא יכול לסייע בארגון המידע ובהשוואה בין מניות.
ההבחנה בין מניות צמיחה למניות ערך היא, בסופו של דבר, דרך אחת לנתח את שוק המניות. היא מאפשרת לבחון חברות דרך מאפיינים עסקיים ופיננסיים שונים ולראות כיצד סגנונות השקעה התנהגו בתקופות שונות. היא אינה קובעת מראש איזה סגנון יניב ביצועים טובים יותר בעתיד, ואינה מהווה כשלעצמה המלצה לבחירת מניה או קטגוריה מסוימת.
המידע המתואר בכתבה לעיל מוגש כמידע כללי בלבד מאת אלטשולר שחם טרייד בע"מ (להלן: "החברה") שהינה חבר בורסה בישראל • המידע לעיל נכון ליום 11.10.26 וכלל האמור בה מתייחס למצב הקיים והידוע נכון למועד זה ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניהול חשבון מסחר עצמאי. פעילות בשוק ההון טומנת בחובה סיכונים ונדרשים לכך ידע והבנה של המשתמש • מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להחליף את הוראות הדין • אין לראות באמור לעיל תחליף לשיווק השקעות ו/או לייעוץ ו/או לייעוץ מס המותאם לצרכי לקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה בנכסים פיננסים כלשהם או תחליף לכל האמור, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות כלשהן בנכסים פיננסים • אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת החברה • העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד • ט.ל.ח.
